ספרים רבותי! ספרים!

פעם, מזמן מזמן, לפני שנים רבות, כשילדי היו קטנים, היינו מנויים על עיתון 'זרקור'. הוא היה מגיע פעם בשבוע ביום רביעי [אם זכרוני אינו מטעה אותי] והועבר דרך ידיהם ועיניהם של הבנים מהדף הראשון ועד האחרון, שוב ושוב עד שהגיע העיתון הבא.

למרות העלעול המסיבי העיתונים נשמרו ונאגרו לשימוש חוזר, ולאחר מספר שנים, עשיתי מעשה וכרכתי אותם. גם לאחר שבני בגרו ועברו לקרוא דברים אחרים, שמרתי את הכרכים בידיעה שלנכדים יהיה אוצר בלום של חומר קריאה.

כשהגיע הזמן הורדתי את הכרכים והגשתי אותם בחיוך רב משמעות. משלא נרשמה שום התלהבות, הוספתי הסבר 'אבא שלכם קרא בהם'.

'אה', הם אמרו. די באדישות, עלעלו קלות בדפים, וחזרו לעיסוקם או לשיממונם.

'תראו', אמרתי, 'יש כאן סיפור מתח שממשיך לאורך כל החוברת.

'אפילו סיפור קומיקס בהמשכים'.

מאמצי השיווק שלי נחלו כשלון מוחלט.

לא וויתרתי. קניתי ספריה חדשה לחדר הילדים והקדשתי מדף מיוחד בגובה מתאים ובו התנוססו לתפארת כעשרה כרכים של זרקור. חשבתי שבהדרגה יגיע היום שאחד מהם יטעם ייווכח כי טוב.

כשגם זה לא עזר, ישבתי עם הנכדים, והקראתי סיפורים מתוכם בדרמתיות ובלווי קולות רקע.

בואו נקצר. לאחר מספר שנים נאלצתי לחפש מי מוכן לקבל את הכרכים כתרומה. והאמינו לי גם זה לא היה קל.

בדקתי ומצאתי שהעיתון עדיין קיים. משמע, שיש לו קהל קוראים. נכון, ילדים ונוער וגם מבוגרים עדיין קוראים, אבל אחרת. הגופן גדול ומרווח, נייר כרומו משובח, והציורים הולכים וכובשים שטח גדול יותר, עד כמובן שמגיעים לקומיקס שהולך וכובש כל חלקה טובה.

כסבתא למרות שיש לי המון מה להגיד, אני לא משמיעה את קולי כי אין לי שום יומרות חינוכיות. למעשה עברתי לקנות רק ספרי קומיקס. אבל רוצה לשתף את הקוראים היכן הנושא פוגש אותי.

מאז ומתמיד אהבתי לקרוא, כל דבר כתוב שמונח מול עיניי יזכה להיקרא. מאז שלמדתי לקרוא, ספרים היו ועדיין ידידיי הטובים. לדעתי ספר טוב מצליח לגרום לקורא להתעמת עם דעותיו לבדוק את רגשותיו ולפתוח ערוצים אלטרנטיביים עליהם לא חשב. בקיצור, כמעט כמו טיפול נפשי טוב.

אבל תהליכים כאלה מחייבים נכונות להשקעה ומאמץ. וכאן מגיע הקושי. היום ציבור הקוראים לא מוכן לאתגרים אינטלקטואליים ונפשיים. מה שהולך זה סיפור מלא עלילה ומתח שמפרט 'ברחל בתך הקטנה' כל הגיג ומחשבה של הגיבור/ה, הכל מוגש כלעוס, חייבים להיכלל כמה קטעים סוחטי דמעות, והסוף כצפוי, טוב עד מאד.

הפורמט של הספר אמור להיות שונה ושובה עין, גרפיקה מעוצבת, עימוד מרהיב, גופן מרווח, אם אפשר גם כמה דפים מאוירים, עדיף קומיקס [כן, גם למבוגרים] ומסר קליט. תם עידן הספרים שמעבירים מידע חדש בכל פרק, שהקורא חייב לזכור ככל שהוא מתקדם. שעליו לחזור ולקרוא שוב כי המידע או המסרים עמוקים ורחבים.

אה, גם אין לעשות את מה שאני עושה עכשיו, אסור לחלוטין להוכיח. הפסיכולוגיה העכשווית אומרת שיש להתחיל בשבח, להצניע ברמז שמץ של מוסר, ולסיים בתהילה.

אז אם אני רוצה להוציא ספר שגם יימכר, הכללים מאד ברורים: המסר אמור להיות מועבר באופן קליל עם הרבה דוגמאות מפורטות שמראות את מידת ההצלחה המהירה שלי, לעודד, להרעיף מחמאות, פיתויים והבטחות. אין לדרוש ריכוז, אסור להציע עבודה מאומצת, ובטח לא לגלות שלא כל הקליינטים שלי חיים באושר ובעושר מתוך זמן קצר מהרגע שהגיעו לקליניקה שלי.

האם ישנם עדיין קוראים,

שמחפשים ספר שיגרה אותם לחשיבה עמוקה?

שמוכנים להישאר בספקות שיעוררו כיוונים מחשבה לא מוכרים?

שיכריח אותם להתחבר למידע חדש שיגרום לשינוי?

אשמח לשמוע, כי ספר כזה מחכה לרדת לדפוס, ואני מהססת להוציאו כי חוששת שהוא יצטבר אצלי במרפסת או במרתפי ההוצאה לאור.

אולי פרוט קצר יעזור לכם להחליט על תשובה חיובית: מדובר בספר בנושאים נפש בריאה בגוף בריא בעולם מתוקן שרוחמה ואני כותבות יחד. הרעיון הוא איך לגרום לשינויים בשלושת התחומים הללו. החידוש שלנו הוא, שהתייחסות סימולטנית בשלושת התחומים יביאו לתחושת שליטה מצד אחד ורוגע מצד שני על חיינו וחיי הסובבים אותנו.

אז מה אתם אומרים?