כאשר הקב"ה קורא לאדם הראשון ואמר לו "איכה", [בראשית ג' ט'] הוא שואל אותו היכן הוא נמצא יחסית למצב בו הייה אמור להיות. הוא מציע לו לעשות חשבון נפש ולברר מה עליו לעשות כדי לשנות ולשפר כדי להגיע ליעד. גם כשמקבלים נתוני פתיחה גרועים, גם כשטועים/ נכשלים/ נתקעים, תמיד, ובכל שלב אפשר, וצריך לקחת אחריות ולבחור מסלול מחדש.
המושג ההפכי לאחריות הוא 'בגלל' שמשמעותו הטלת אשמה על אחרים, התעסקות בעבר, ובזבוז אנרגית הנפש בהגנות. לאדם שמתנהל באופן כזה קורא הלל הזקן 'רוצח'. על פי פירוש המהר"ל לפרקי אבות 'דרך חיים' הגולגולת הצפה מסמלת אדם שחי בציפה ומתקדם על המים ללא כל מאמץ בלי לתהות מהו יעדו ואיך הוא יכול להתקדם אליו. לבזבז חיים כקורבן הנסיבות נחשב לרצח.
כל אדם קיבל תפקיד ייחודי בבריאה וכדי להגשימו האדם צויד בתכונות ובכישורים ובשליחים האופטימאליים. גם כשהוא נופל לבורות, נתקל במכשולים, נתקל בייסורים נפש ו/או גוף, עדיין הבחירה בידיו איך להגיב, כיצד להתמודד ולהמשיך כמיטב יכולתו. כל קושי מאפשר לנפש להתחשל, כל כישלון מאתגר את האדם למצוא דרך מתאימה יותר.
אני רואה את תפקידי כחבר במשנה באבות "עשה לך רב וקנה לך חבר" [אבות פ"א משנה ז']. כשם שאי אפשר להגיע לברור האמת ללא הסתייעות ברב, כך יש להשקיע ולקנות 'חבר'. אדם שמוכן להיות קשוב, שיכול להכיר את הנפש המיוחדת של הפונה אליו, שמגלה אכפתיות ומצליח לכוון אותו לכיוון המתאים.